בעלי עסקים לפני משכנתא: 6 בדיקות שחשוב לעשות בעסק לפני שמתחייבים

בעלי עסקים לפני משכנתא

עצמאי שלוקח משכנתא לא מתחייב רק בשם המשפחה. מאחורי ההחזר החודשי עומד גם העסק.

אם העסק מכניס 70,000 ₪ בחודש, הוא משפיע ישירות על היכולת לעמוד במשכנתא של 7,500 ₪.

לכן אנחנו חושבים שעצמאים צריכים לבדוק יותר מריבית, מסלולים והון עצמי.

צריך לבדוק גם את הנכס שמייצר את ההכנסה.

העסק.

1. אל תסתכלו רק על ההכנסה של החודש האחרון

עצמאי יכול להכניס 90,000 ₪ בחודש אחד ו-55,000 ₪ בחודש אחר.

לכן צילום נקודתי לא באמת מספר את הסיפור.

אנחנו מעדיפים לבדוק לפחות 12 חודשים אחורה.

לדוגמה:

חודש הכנסות העסק
ינואר 64,000 ₪
פברואר 71,000 ₪
מרץ 58,000 ₪
אפריל 83,000 ₪
מאי 75,000 ₪
יוני 69,000 ₪

הממוצע בדוגמה הוא 70,000 ₪ בחודש.

אבל גם זה עדיין לא מספיק.

צריך לבדוק הוצאות, חובות, עונתיות ואת הסכום שבאמת נשאר לבעל העסק.

לדעתנו, משכנתא צריכה להיבנות לפי חודש סביר. לא לפי החודש הכי מוצלח בשנה.

2. ההחזר נשען על העסק, אז תבדקו מה מסכן את העסק

נניח שאתם לוקחים משכנתא של 1.6 מיליון ₪.

ההחזר החודשי שלכם הוא, לדוגמה, 8,200 ₪.

אם 80% מההכנסה המשפחתית מגיעה מהעסק, כל פגיעה בו הופכת לבעיה אישית.

כדאי לכן לבדוק:

  • כמה לקוחות מייצרים את רוב ההכנסה?
  • האם לקוח אחד אחראי ל־40% מהמחזור?
  • האם העסק תלוי בספק יחיד?
  • האם קיימים חוזים מסודרים?
  • האם שם העסק מוגן?
  • האם התוכן והאתר באמת בשליטתכם?

אם לקוח אחד שמכניס 35,000 ₪ בחודש עוזב, כל תכנון התזרים יכול להשתנות.

אנחנו חושבים שזה נתון שחייב להיכנס לשיקולי המשכנתא.

3. מותג יציב תורם גם ליציבות הכלכלית

הרבה עצמאים משקיעים קודם בפרסום ורק אחר כך חושבים על הגנה על השם.

אנחנו מעדיפים להפוך את הסדר.

נניח שבעל עסק השקיע בתוך 3 שנים:

  • 80,000 ₪ בקמפיינים
  • 25,000 ₪ באתר
  • 15,000 ₪ במיתוג
  • 20,000 ₪ בצילומים

בסך הכול מדובר ב־140,000 ₪ שנבנו סביב שם אחד.

אם מתברר שהשם יוצר בעיה משפטית או דומה מדי למותג אחר, העלות אינה רק משפטית.

צריך לשנות שילוט, אתר, מודעות, אריזות ולעיתים גם דומיין.

בשלב כזה מומלץ לבחון את הנושא עם עורך דין לרישום סימני מסחר מטעם HPLAW, במיוחד לפני השקעה נוספת במיתוג ובהרחבת הפעילות.

לדעתנו, מותג שמייצר הכנסה צריך לקבל יחס של נכס.

4. האתר שלכם יכול להיות שווה יותר מהמשרד

עסק שנותן שירותים לא תמיד צריך משרד גדול.

אבל הוא בהחלט יכול להיות תלוי באתר שלו.

נניח שהאתר מייצר 120 פניות בחודש. מתוכן נסגרות 12 עסקאות בשווי ממוצע של 4,000 ₪.

מדובר ב-48,000 ₪ הכנסה שמתחילה בערוץ אחד.

עכשיו שאלו:

  • מי כתב את 80 המאמרים באתר?
  • מי צילם את 300 התמונות?
  • מי יצר את הסרטונים?
  • למי שייכים העיצובים?
  • האם מותר להשתמש בחומרים ללא הגבלת זמן?

אם התשובות אינן ברורות, יש פה סיכון.

התייעצות עם עורך דין זכויות יוצרים מקצועי מטעם HPLAW יכול לסייע בבדיקת הבעלות בתוכן ובהסדרת השימוש בו.

אנחנו ממליצים לבדוק זאת לפני שנוצרת מחלוקת, לא אחרי.

5. תבנו "כרית נשימה" לפי העסק ולא רק לפי הבית

משפחה שכירה יכולה לחשב קרן חירום לפי הוצאות הבית.

אצל עצמאי אנחנו ממליצים לחשוב גם על הוצאות העסק.

נניח שהמשפחה מוציאה 18,000 ₪ בחודש.

במקביל העסק צריך עוד 25,000 ₪ כדי להמשיך לפעול.

שלושה חודשי כרית למשפחה בלבד יהיו 54,000 ₪.

אבל כשמוסיפים את העסק, התמונה משתנה משמעותית.

רכיב הוצאה חודשית 3 חודשים
משק הבית 18,000 ₪ 54,000 ₪
העסק 25,000 ₪ 75,000 ₪
סך הכול 43,000 ₪ 129,000 ₪

לדעתנו, זה חישוב הרבה יותר אמיתי לעצמאי שמתכנן התחייבות ארוכת טווח.

6. לפני המשכנתא, עשו בדיקת יציבות של שעה

לא צריך לבנות אקסל של 25 לשוניות.

אפשר להתחיל עם 6 שאלות פשוטות.

  1. כמה העסק מכניס בממוצע ב-12 חודשים?
  2. כמה נשאר אחרי כל ההוצאות?
  3. כמה מההכנסה תלויה בלקוח אחד?
  4. האם המותג והתוכן מוגנים?
  5. מה גובה ההתחייבויות הקיימות?
  6. כמה חודשים נוכל להחזיק אם ההכנסות ירדו ב-30%?

לדוגמה, עסק שמכניס 100,000 ₪ בחודש ויורד ל־70,000 ₪ עדיין יכול להיות יציב.

עסק שמתחיל להפסיד כבר בירידה של 10% נמצא במצב אחר לגמרי.

אנחנו מעדיפים לדעת את זה לפני חתימה על משכנתא ל-20 או 25 שנה.

המטרה אינה רק לקבל משכנתא, אלא להיות מסוגלים לחיות איתה

קבלת אישור מהבנק היא רק נקודת ההתחלה.

עבור עצמאים, ההחלטה הנכונה צריכה לחבר בין הבית לעסק.

צריך לבחון הכנסות, תזרים, התחייבויות, לקוחות, חוזים וגם את הנכסים שמייצרים את ההכנסה.

משרד עורכי הדין HPLAW הראל פלג מלווה עסקים וחברות בסוגיות מסחריות, חוזיות ובתחומי הקניין הרוחני.

לדעתנו, עצמאי שמתכנן התחייבות של 1.5 או 2 מיליון ₪ צריך להגן גם על העסק שמממן אותה.

זו לא רק החלטה משפטית. זו החלטה כלכלית.

אולי תאהבו גם

דילוג לתוכן